פנסיה היא קצבה המשולמת לפנסיונר או לפנסיונרית לאחר שפרשו מעבודה. מטרתה של הפנסיה היא להבטיח כי לפנסיונרים תהיה הכנסה קבועה כדי שיוכלו לקיים את עצמם לאחר גיל הפרישה מהעבודה, או לספק כלכלה במקרה של נכות ואבדן כושר עבודה או במקרה של מוות להבטיח קצבה לשאירים התלויים בהם למחייתם.
צבירת פנסיה
הפנסיה נצברת במשך שנות העבודה במסגרת קרן הפנסיה באמצעות ביטוח, כאשר המעסיק מפריש כספים לטובת העובד לקרן הקיימת או לקרן הפנסיה שנפתחה עבור העובד באותו מקום עבודה והעובד מפריש גם הוא ממשכורתו סכומים כפי שנקבעו. בדרך כלל הפרשת עובד תהיה בשיעור של 5.5% והפרשת מעסיק תהיה בשיעור של 6% אך עובד רשאי להגדיל את הפרשתו לתגמולי פנסיה עד ל- 7% וניתן גם כי הפרשת המעסיק תעלה עד ל- 7.5%.
כאשר מדובר בעצמאי, הוא רשאי להפקיד לפנסיה עד 16% מהכנסתו והדבר מקנה לו גם זיכוי או ניכוי במס.
סוגי פנסיה
שני סוגים של פנסיות יש בישראל. הראשונה, היא תקציבית והאחרת היא פנסיה צוברת.
פנסיה תקציבית אינה משולמת מסכומים שצברו ונצברו לפנסיונרים על ידם ועל ידי מעבידיהם, אלא מתקציב המדינה, בהתאם לחוק ספציפי בתחום הגמלאות לעובדי מדינה בהתאם לדרגה בה פרשו משירות המדינה.
פנסיה צוברת היא נגזרת של הכספים שהופרשו לתגמולים על ידי העובדים ומעבידיהם ומשולמת כקצבה ממה שנצבר עד למועד הפרישה בהתאם לקריטריונים שונים ולסוג קרן הפנסיה. בין הקריטריונים שנבחנים נמצאים מקדם המרה, הסכום שנצבר עד כה לטובת הפנסיה של אותו עובד, הרצף של החסכון, גיל הפרישה, סיבת הפרישה, משך הזמן בו חסך העובד לפנסיה, שיעור התשואה של הקרן המנהלת, דמי הניהול שנגבים מהפנסיונר על ידה ועוד. הקצבה היא מקסימום של 70% משכרו של העובד כפי שנקבע לצורך החישוב.
בישראל קיימים ארבעה סוגים של קרנות לפנסיה: קרן ותיקה שבהסדר, קרן ותיקה מאוזנת, קרן חדשה כללית וקרן חדשה מקיפה. הקרנות החדשות הן היחידות שניתן להצטרף אליהן כיום.
מקדם המרה
בעת פרישתם של עובדים לגמלאות, מחולקת יתרת הכספים שנצברו עבורם בחסכון הפנסיוני במקדם אקטוארי שנקרא מקדם המרה. החלוקה הזו היא שקובעת את גובה הקצבה החדשית שיקבל או תקבל כל פנסיונר/ית. לכל אדם נקבע מקדם המתאים לשנת לידתו, למינו ולגיל הפרישה שלו. את הקצבה יקבלו הפנסיונרים עד ליום מותם. קיימת גם אפשרות לתשלום לשאריהם של הפנסיונרים, לאחר מותם בהתאם לתכנית הפנסיה שהייתה להם.