פנסיה תקציבית
ביטחון סוציאלי אינו עניין של מה בכך. היכרות עם האפשרויות השונות ומשמעויותיהן, יעניקו לכם את היכולת להתנהלות כלכלית נכונה לאחר גיל פרישה. אם אתם עובדים 
בשירות המדינה או בגופים ציבוריים אחרים, ראוי שתדעו מספר דברים אודות ההסדר הפנסיוני אליו הסכמתם, עת חתמתם חוזה עם תחילת עבודתכם.
פנסיה תקציבית לעובדי מדינה
הסדר הפנסיה התקציבית עבור עובדי המדינה, משמעותו הסכם בין המעסיק (המדינה עצמה) לבין העובד, לפיו יקבל האחרון תשלומי פנסיה מידי חודש לאחר שיגיע לגיל פרישה. הכסף שינתן לו, שוכב כביכול בקופת המדינה ומופרש לעת זקנה. זוהי מערכת סוציאלית שנועדה להבטיח קיום בכבוד עבור מי מבינינו שחדל מעבודתו, לאור הגעתו לגיל מסוים הקבוע בחוק (67 לגברים ו-62 לנשים). חשוב לציין, כי הסדר פנסיה מסוג זה כבר אינו קיים עבור עובדי המדינה. החליפה אותו בהדרגה שיטת הפנסיה הצוברת, העושה שימוש בקרנות הפנסיה של חברות הביטוח. מומלץ לוותיקים שבעובדים, אשר הצטרפו להסדר הישן, לברר במדויק אלו שינויים חלו בביטוח הפנסיוני שלהם. קיימים יועצים פנסיונים מומחים, להם תהיה תשובה עבור כל שאלה בנושא. לחלופין, ניתן לסייר באתרים כמו 'מחושב' – פורטל המס הגדול בישראל, המתפעל מאגר מידע מקיף, הכתוב בשפה פשוטה ומובנת, אודות ההסדרים הסוציאליים הקיימים במדינה.
מה תפקיד חברות הביטוח בהסדרי הפנסיה?
חברות הביטוח הקיימות היום בישראל מתפעלות את קרנות הפנסיה, בהן נאגרים כספי שכירים ועצמאיים לעת זקנה. לכל מקום עבודה הסכם עם חברת ביטוח אחרת, אל קרנותיה הוא, והעובד עבורו, מפרישים סכומי כסף מסוימים מדי חודש. סכומים אלו תלויים בשנות הוותק של העובד ובגובה משכורתו. לאחר פרישתו, יוכל האחרון, כמו גם שאיריו, לקבל את הסכומים שצבר מדי חודש בחודש, למען הבטחת יכולתם לחיות בכבוד. שלא כמו פנסיה תקציבית, סוג כזה של הסדר פנסיוני הוא הנפוץ במשק הישראלי כיום, ונקרא פנסיה צוברת. הוא חל בדרך כלל הן על עובדים ועצמאיים במגזר הפרטי, והן על עובדי המדינה הפחות וותיקים. ניתן עוד למצוא הסדרים במשק, הדומים, אך לא זהים, לאלו של הפנסיה התקציבית, בחברות כמו מקורות וחברת החשמל. יחד עם זאת, ההסדרים המקוריים נחסמו בהדרגה לכניסת מצטרפים חדשים.